top of page
Search
עקיבא צוקרמן

פרשת ראה. הבחירה בברכה

אני רוצה לדבר על הספר החדש והמקסים של חבר שלי "לוגוס". על השאלה הפסיכופיזית, על הדרך להביא ברכה לעולם, ועל פרשת ראה.

 

שקט הוא דבר מטעה. אנחנו מרגישים בטחון ומבקשים לצמצם את התקציב של הצבא. זה בדיוק הזמן שבו מתחת לפני השטח האויב בונה את עצמו ומכין את המכה. אחרי שהיא מכאיבה מאוד אנחנו נזכרים לפתוח מחדש חטיבות שנסגרו.

זה שיעור שאנחנו מקבלים שוב ושוב, וכשיש שקט שוכחים. קשה לנו להשקיע בעתיד הלא נראה כשאנחנו מרגישים בטחון וחושבים שהכל בסדר. קשה לחסוך לפנסיה כשהחוק לא מחייב וקשה להשקיע בפעילות גופנית בגיל צעיר. בקיצור, החיים הם תקופה קשה, כמו שאמר חנוך דאום.

בצר לנו אנחנו מתפללים. מבקשים מהקב"ה שיברך אותנו בבריאות, בבטחון ובעושר. מצפים להתגבר על הקשיים שבתוך העולם הזה בעזרת הכחות שמעבר לו. אלא שהקב"ה נתן את הבחירה בברכה בידינו.

 

לאחרונה קראתי ספר נפלא בשם "לוגוס". את הספר כתב והוציא נחמן וונדי, חבר שלמד איתי בישל"צ. הספר עוסק באחד הפרדוקסים הפילוסופיים והמדעיים הלא פתורים. מאיפה נולד הרצון?

נחמן מספר על המסע של לוגוס 43xj, רובוט שמוצב במגדלור הדרומי בקצה מפרץ גייטלנד. במשך שתים עשרה שנה הוא מדליק ומכבה את הפנס של המדגלור בזמן, מכוון אוניות ומתקן תקלות. בוקר אחד הרובוט מתעורר ורוצה לנגן בכינור, ושם הסיפור מתחיל. הרובוט הוא אלגוריתם עם לוגיקה מאוד ברורה, גם אם מסובכת, והוא לא אמור לרצות. הוא אפילו מבין את זה בעצמו! הטבע כולו הוא אלגוריתם לוגי מובסס חוקיות, וגם אנחנו בני האדם חלק ממנו. רצון הוא בהגדרה גחמה תלוית אישיות ומנוגדת הגיון. לוגוס לא מבין איך זה קרה לו, איך זה קרה לנו. למה יש לנו שגעונות? למה אנחנו רוצים?



לוגוס שואל את כל האנשים שהוא פוגש למה הוא רוצה ומאיפה נולד הרצון, אבל הם כולם חסרי מודעות. חוסר המודעות והפרדוקס משותף לצ'ארלס דרווין המדען, ולאיש מסע הצלב הנוצרי שמוכן להלחם מלחמת חורמה בכופרים. להומניסט ליברל, ולפלורליסטית פרוגרסיבית (רק שאצל הפלורליסטית העיוורון זועק לשמים). אנשי החברה שיצרה את הרובוט (אי ג'י רובוטיקס) מגלים שהוא רוצה ומפחדים שהוא יהרוס את הפיילוט ואת כל הפרויקט. הם מנסים למצוא אותו ולא להותיר זכר לבאג, עד שגם הם פתאום שואלים את עצמם את השאלה. הסיפור מסתיים יחד עם הסוללה של לוגוס. ברגע הסיום רובוטית מדגם מתקדם מטעינה אותו, וכשהוא מתעורר היא מפתיעה אותו בשאלה מעניינת.

ישעיהו לייבוביץ' קרא לגרסה מסוימת של הפרדוקס הזה "השאלה הפסיכופיזית", הוא חשב שאין ולא יכול להיות לה פתרון. נראה לי שזה חלק ממה שהמקובלים קוראים לו "סוד הצמצום", ומשה רבינו גם הוא מדבר עליו רבות בספר דברים. בפרשת ואתחנן, בפרשת עקב, וגם בפרשה שלנו, ראה.

 

"רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם" (דברים יא, כו – כח).

בעולם יש ברכה ויש קללה, יש מוות ויש חיים. משה טוען שזה לא עניין של גורל, אלא של בחירה ורצון. לאף אחד שליטה עליה, רק לבני האדם הרוצים, רק לבני ישראל. זה ענין עקבי שמשה חוזר עליו שוב ושוב בספר דברים. רק בפרשה הקודמת שמענו אותו אומר: "הֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ" (שם י, יד). ומה הוא מבקש ממך? אנחנו לא צריכים לעשות את השמים ולא לייסד את הארץ. "כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ" (שם שם, יב). הכל בידי שמים, אבל היראה האנושית, הרצון והבחירה- לא.

 

גידול ילדים וחינוך זה ענין לא פשוט. אתה רוצה שהילד יגדל להיות עצמאי וחזק. אבל אז הערכים שאתה מבקש להנחיל עומדים למבחן, ולא תמיד הם עוברים אותו, וזה כואב. מה יש לעשות? להתפלל. הרב אילעאי עופרן עמד על נקודה מדהימה. בפרשת ואתחנן הקב"ה בעצמו שותף לכאב, וגם הוא מתפלל על זה: "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְו‍ֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם" (שם ה, כה).

 

היעוד של התורה שניתן לאברהם, ואותו הוא הוריש לבני ישראל, הוא לחיות חיים של ברכה בארץ ישראל. זוהי ברכת אברהם יחד עם הציווי " לֶךְ לְךָ". "וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה... וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית יב, א-ג). בנאום של משה מתברר שזו לא ברכה מיסטית אלא בחירה של עם ישראל לחיות חיים כאלה. חיים של ברכה. חיים מרוממים של ברית נצח עם הקב"ה, חיים ערכיים וצנועים, חיים של חסכון והשקעה בעתיד. חיים שהם ההפך מעבודה זרה, ההפך מפגאניות שמקדשת את אלילי העכשיו, את הכחות העולים והמועילים באותו הרגע.

הקב"ה צמצם את עצמו ונתן לנו אישיות, תודעה ורצון, והדברים מונחים לפתחנו.

וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ.


93 views0 comments

Comments


רוצה להתעדכן בבלוג כל שבוע?
bottom of page